שקדים כשהן רכים (ס"א דקין) אוכלין אותן בקליפותיהם ולא נטעי אינשי אדעתא למיכל כשהן דקין כי אם בשביל לאכול גרעין שלהם מברך עליהם שהכל נהיה בדברו. ואותן השקדים המרים פי' בה"ג קטנים ב"פ העץ גדולים ולא כלום. ומיהו בפ"ק דחולין (דף כה) תנן גבי מעשר שקדים המרים קטנים חייבים גדולים פטורים מתוקים גדולים חייבים קטנים פטורים ור' ישמעאל ברבי יוסי אומר זה וזה לפטור ואמרי לה זה וזה לחיוב והורה רבי חנינא בציפורי כמאן דאמר זה וזה לפטור:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.