לחמניות שקורין ניילי"ש בלעז דלא פטר להו פת מברכין לפניהם דלא חשיבי מחמת סעודה טפי מפת הבאה בכיסנין בתוך הסעודה שטעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם. ויש להסתפק בדבר אם אדם אוכל בתחלת סעודתו פת ופירות והם עיקר סעודתו אם יברך עליהם אם לאו. כי סברא הוא שלא יברך עליהם כדאמרינן בירושלמי רב הונא אכל תמרים עם פת א"ל רב חייא בר אשי פליג את על רבך רבך שבקן בתר מזוניה ואת מברך עלייהו תחלה וסוף. א"ל אינון עיקר מגיסתי. פי' הן עיקר אכילתי. והיכא דבאמצע סעודה אוכל פירות עם הפת. איכא למימר היכא שאין דרכו ללפת בו את הפת טעונין ברכה לפניהם. והא דא"ל שבקן בתר מזוניה ולא לאמצע מזוניה משום ברכה דלבסוף קאמר ליה. וצריך עיון. וירא שמים האוכל פירות בתוך הסעודה יאכל מהם תחלה בלא פת ואח"כ יאכלם בין בפת בין בלא פת:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.