וכשהוא אוכל שני מיני פירות או שלשה או אפי' מין אחד אם אינו כולו לפניו בשעה אחת מברך על כל אחד ואחד ברכה לבדו ברכה ראשונה מפני היסח הדעת אבל לא ברכה אחרונה. וכשהוא אוכל פירות ודעתו לשתות יין באחרונה מברך קודם ברכה אחרונה על הפירות בורא נפשות רבות ואחר כך מברך בורא פה"ג על היין כדי להרבות בברכות. [מיהו כשאדם אוכל בבית חבירו כגון בברית מילה ובפורים די לו בברכה אחת על כולן ואפילו קודם שיביאו לו יין אחר לפי שתלוי בדעת בעה"ב ואינו עושה היסח הדעת כלל כדאמרינן בברכות (דף מב) אנן אתכא דריש גלותא סמכינן. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן ש״י
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.