כשהר"ם ז"ל קורא את שמע לפני מטתו אינו קורא כי אם פרשה ראשונה ואחר כך המלאך הגואל. ואומר לישועתך בכל ששה פנים. לישועתך קויתי ה'. לישועתך ה' קויתי. קויתי לישועתך ה'. קויתי ה' לישועתך. ה' לישועתך קויתי. ה' קויתי לישועתך. ואומר ויהי נועם. ואומר מיכאל וכו'. והשכיבנו עד ופרוס עלינו סוכת שלומך ואינו מסיים שומר עמו ישראל לעד. ואומר ויאמר ה' אל השטן. ואומר ברכת כהנים. ואומר המפיל חבלי שינה כו' בעמידה ואומר מזמור שמחתי באומרים לי כדי להזכיר ירושלים. ואינו מברך קודם קריאת שמע שלפני מטתו (סבירא ליה כרבינו תם שפירש שקריאת שמע שאומר בבית הכנסת עיקר לפי שאומר אותה בברכותיה ועוד יש ראיות הרבה):
תשב"ץ קטן · סימן ר״ס, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.