מהר"ם ז"ל אומר לעולם ה' שפתי תפתח בין בשחרית בין בערבית קודם תפלת ש"ע כיון דתקינו רבנן יתיה בתפלה כתפלה אריכתא דמיא ולא הוי הפסק. אבל אינו אומר כי שם ה' אקרא וכו' בשום פעם. כיון דלא תקינוהו רבנן הוי הפסק. ובמוסף ובמנחה אומר כי שם ה' אקרא וכו' אבל בתפלת מעריב אינו אומר דהוי הפסק אפילו לר' יוחנן דאמר תפלת ערבית רשות מ"מ כיון שהוא מתפלל מודה רבי יוחנן שמצוה לסמוך גאולה לתפלה [מיהו נהגו העולם שלא לסמוך בתפלת ערבית וקדיש יוכיח דהוי הפסק. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן רכ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.