מפסיק בין אלהי העמים אלילים ובין וה' שמים עשה. וכן בין ויברך אלהים ובין את יום השביעי. ובעל הכל כי פי ה' דבר הפ' דגושה דאי לא כן הוא מחרף ומגדף. וכן הוא ירחם עם עמוסים. טעמו של ירחם מלמטה תחת החי"ת. לפי כשטעמו לעיל אז הוא כמו ירוחם. ואומר בסדר קדושה ונזכה ונחיה. ואינו אומר כדי שנזכה ונחיה. כדאיתא בפרקי אבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו'. ובברכת הלבנה אומר פועל אמת ולאחר הברכה אומר ברוך "יוצרך" ברוך "עושך" ברוך "קונך" ברוך "בוראך" זהו ר"ת יעק"ב מפני שצורתו של יעקב חקוקה בלבנה:
תשב"ץ קטן · סימן ר״כ, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.