מהר"ם ז"ל היה עומד בשעת קריאת התורה ומביא ראיה מספר נחמיה וכפתחו עמדו כל העם. לפי הפשט משמע עמדו בעמידה ממש. [מיהו תלמודא מפרש בסוטה (דף לט) עמדו לכוון בשתיקה אבל לישב מותר. וכן משמע בירושלמי (דמגילה דף עד) גבי ההוא דהוה סמיך בשעת קריאה (בשעה שהיה קורא בתורה) ואמר ליה אידך כנתינתה כך קריאתה מה נתינתה באימה ובעמידה אף קריאתה באימה ומעומד. משמע דוקא הקורא בתורה צריך לעמוד אבל האחרים מותרים לישב וכן נהגו. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן קפ״ב
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.