וששאלת אם מגילה צריכה היקף גויל ועמוד. בתשובת רבינו תם כתוב כיון דנקראת ספר ונקראת אגרת עבדינן לחומרא ויהבינן לה דין ספר לכל מילי לבר מחד מלתא דיהבינן לה דין אגרת לענין דאם לא הטיל בה רק י' חוטי גידין וכל השאר תפור מחוטי פשתן כשרה. אבל לענין עבוד לשמה והיקף גויל וחטוטרת חיתי"ן ותליית הה"א וקו"ף וכל גוף האותיות בצורתן ובזיונן של שעטנ"ז ג"ץ ובחסירות וביתרות הכל כספר תורה. ועמוד נמי צריכה כדאיתא בפרק קמא דבבא בתרא (דף יד) ומניח חלק למגילה לתופרה מצד אחד כדי לגול עמוד ומצד אחד כדי לגול כולה ובספר התרומה כתוב שיש לכתוב ארבעים ושמונה שיטין לכל עמוד במגלה כמו בספר תורה. ובמס' סופרים (דף ב) ראיתי בענין אחר או ארבעים ושנים כנגד המסעות או ששים כנגד ס' רבוא או ע"ב כנגד שם של ע"ב (התם גר' כנגד ע"ב זקנים) או צ"ח כנגד צ"ח קללות שבמשנה תורה. ומיהו במגילה נראה דאין להקפיד במנין השורות רק שלא תהא ננקדת. ושלא יהא ברכותיה כתובים בתוכה. ושלא תהא בין הכתובים שאין לקרות בה בצבור:
תשב"ץ קטן · סימן ק״פ, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.