מהר"ם ז"ל היה רגיל ליטול ידיו אחר קידוש לעולם. וכן בשבת וי"ט לעולם נוטל ידיו בבקר אחר בורא פרי הגפן. כי סבור ליה שמזיגת כוס הוי הפסק כדאיתא בברכות (דף נ"א) מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים. [מיהו בערבי פסחים מוכח דלא צריך. גבי ההוא דקאמר זימנין דחביבא ליה רפתא מקדש אריפתא. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן ט״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.