[מיהו נראה אם הוא בין השמשות והתפלל כבר ערבית דלא הוי עדיף תענית חלום מתעניות הכתובים. ואע"ג דאמרינן מתענה ומשלים ר"ל משלים אם ירצה אבל לא ישלים אם לא ירצה כדעבד ר"י (מרדכי ספ"ג דעירובין) עובדא בעשרה בטבת שחל להיות בע"ש וטעם תבשיל. בפירוש רבינו אלחנן דאפילו תענית רשות מתענה עד צאת הכוכבים. והא דאמרינן (תענית יב) כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית דמשמע הא שקע שרי אפילו קודם צאת הכוכבים. לאו מילתא היא. דשקעה דהתם היינו גמר שקיעה דהוא צאת הכוכבים דתרי גווני שקיעות נינהו כדפי' בתוס'. ואף על גב דבתשעה באב איכא למאן דאמר בין השמשות שלו בכניסתו שרי שאני עיולי מאפוקי יומא. לענין ט' באב פסקינן בפ' מקום שנהגו (דף נד) דט' באב בין השמשות שלו אסור. משמע בין בכניסה בין ביציאה לפיכך צריך להזהר אדם שלא יאכל בערב תשעה באב משעה ששקעה החמה. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן א׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.