שמלה חדשה · סימן ס״ג, ח׳

(רי"ף ורמב"ם ורמב"ן וסיעת') יש מגדולי המורים רבים וכן שלימים שכתבו דתקנת רבותינו בעלי התלמוד הוא לאסור כל בשר הנמצא בין בשוק ובין ביד גוי אע"פ שכל המוכרי' וכל השוחטים ישראל ואפילו הלוקח בשר והניחו בביתו ומצאו כמו שהניחו רק שהעלים עינו ממנו אסור דחיישינן שמא הביא עוף או שרץ בשר נבילה מרובא דעלמא והחליפו בבשר זה ולא שרי כ"א כשהיה לו בו סי' או טביעות עין או צרור וחתום או שתלאו במסמר (הראב"ד) וכיוצא באופן שא"א לעוף ושרץ ליטול ולהניח וכן אם הי' ביד גוי ויודעין בוודאי שלקח בשר במקולין ולא היה אפשר לו להחליפה בטריפה אז לא חיישינן שמא הוחלפה אצל הגוי ע"י עוף ושרץ דסתמא דגוי משמר מה שאצלו וע' לקמן (סעיף י"ד) ואע"פ (רש"י ור"ת וכל רבני צרפת ור"ן ורשב"א וטור וסיעתם) שרוב הפוסקים חלקו עליהם וס"ל להקל ואפי' בבשר הנמצא כמבואר לעיל וכוותייהו נקטינן מ"מ בעל נפש יחוש לטריפות דשכיח טובא ולא יאכל שום בשר הנמצא כ"א במקומות שנהגו לחתוך הכשירו' בענין אחר מהטריפות וניכר חיתוך הכשירות ואז אין לחוש שמא נודע הטריפות אחר החיתוך דמלתא דלא שכיחא הוא ושרי ע"פ התנאים שבסעיפים הקודמים אא"כ נמצא באשפה שבשוק וכדומה שאז חיישי' (כ"מ תו' פ' ג"ה דף צ"ד ד"ה וחתיהא) מחמת ריעותא והמחמיר גם בלא ריעות' תע"ב ולענין בשר שנתעלם מה"ע (רמ"א בהג"ה) המנהג כמו שאבאר כאן בס"ד: