בכל ענין ששחט כשרה בין שהסכין בידו ומעבירו על הצוואר שתחת הסכין (כ"מ מסה"ג) וזו היא עיקר דרך שחיטה ובין שאוחז הסכין בידו או נעצו בקורה תלושה או מחובר שלא בטלו והחוד של סכין למטה והעביר הצוואר תחת הסכין בהחוד עד שנשחט כראוי ובין שהצוואר למעלה והוא שוחט בהעברת סכין מתחתיו בחודו למעלה או אוחז סכין בידו והחוד למעלה או נעצו בדרך הנזכר והעביר הצוואר על חוד הסכין עד שנשחט בד"א בעוף אבל בבהמה אם נעץ הסכין בין בתלוש בין במחובר שלא בטלו והעביר הצוואר על חודו של סכין שהוא מתחת לצוואר פסולה דחיישינן שמא מחמת כובד הבהמה שהכבידה על הסכין בא לידי דרס' ואפילו אמר ברי לי שלא דרסתי אסרו חז"ל שחיטתו דיעבד שלא יעשה כן פעם אחרת ויבא לידי מכשול ונ"ל דאפילו הסכין בידו ושוחט ע"י העברת צוואר הבהמה עליה דינו כנעץ עוד נ"ל דאפילו מעביר הסכין מתחת לצוואר הבהמה לא שרי רק כשראש הבהמה קשורה למעלה דאז אין לחוש שתכביד על הסכין אבל אם עומדת כדרכה או מונחת יש לאסור בדיעבד מטעם דרסה כנזכר:
שמלה חדשה · סימן ו׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.