שמלה חדשה · סימן ו׳, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובמה שוחטיןבכל דבר התלוש שוחטין בין בסכין של מתכת (לשון הרמב"ם) בין בצור בין בזכוכית וכיוצא בהם רק שיהיו חדים ובדוקים מפגימה כאשר יבואר הבדיקה אי"ה במקומה וכן בקרומית (לשון הפוסקים) יבש של קנה אם הוא חד ובדוק ודוקא שהוא מהקנים הגדלים באגמי מים ויודע שהוא מאותן שאין קיסמים נבדלים מהם ע"י שדוחק אותם בסימנים אבל קרומית של שאר קנים אפי' בדיעבד אסור דחיישי' שמא נבדל ממנו קיסם חד בדוחק ונקב הסי' בשעת שחיטה ואע"ג דבדק הקרומית אחר השחיטה ומצאו שלם כשהיה א"א לעמוד היטב על זה וחיישינן שנבדל ממנו באורך בענין שאינו ניכר ובירו' יש עוד טעם שאין לשחוט בקרומית דלאו דאגם משום שרוח רעה שורה עליו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.