ואם ראובן אומר א' מהלשונות האוסרים לעיל יש להחמיר דאע"ג דאינה שלו כיון שאומר כן בשעת שחיטה הא קי"ל דע"י מעשה אדם אוסר של חבירו וכ"ש אי אית ליה שותפות בה דאסורה ולכן ב' שאוחזין בסכין א' ושוחטין או כ"א סכינו בידו ואמר אחד לשם קרבן האוסר כדלעיל אע"ג שאין לו חלק בה אסרה וכיון דמידי דרבנן הוא נ"ל דאם האומר כן אינו יכול לשחוט בלא סיוע השני והשני יכול בלעדו ה"ל האומר מסייע שאין בו ממש ואינו אוסר:
שמלה חדשה · סימן ה׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.