אם ישראל שחט בהמת חבירו לשם א' מאלו (כ"מ בתוס' דף מ"א ע"פ אוקימתא דהרמב"ם) לרפואה לא אסרה דבהא נמי אמרי' לצעורי קמכוין דאין דרכו לעשות כן בשל חבירו אא"כ הוא ישראל ממר ונ"ל דבהא אפילו בדאית ליה שותפות בגוה לא אסרה דכיון דמידי דרבנן היא כסעיף י"ב וכסעיף י"ג והלך אחרי המקילים הנזכרים בסעיף י':
שמלה חדשה · סימן ד׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.