שמלה חדשה · סימן ד׳, י״ב

השוחט לשם הרים וגבעות לשם המה ולבנה כוכבים ומזלות ימים ונהרות לשם בעלי חיים אם נתכוין לעבוד הדבר ההוא בשחיטה זו ה"ז תקרובת ע"ז דאורייתא ואסורה בהנאה ואף על גב דהנעבד עצמו לא נאסר כאן משום דמחובר ב"ח לא נאסר בנעבד וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות מחוברין בגלגלים מכל מקום כיון שעובדיהן במיתה ש"מ (הרשב"א) דמקרי ע"ז והמקריב להם מקריב לע"ז אלא דגזרת הכתוב הוא שלא יאסרו ואם אינו מכוין כ"א לרפואה (הר"ן) או משום כשפים וכדומה לשאר דברי הבאי ואין כוונתו שמכבד את ההר או החמה בשחיטה זו ששוחט לשמה שעי"ז יבא לו איזה רפואה רק כוונתו שע"י שחיטה זו לשמה מכריח אותו לאיזה ענין ברפואתו וכדומה לזה ה"ז אסורה באכילה מדרבנן גזרה משום תקרובת ממש ולא אסרוה בהנאה (רשב"א שם בתה"א) דכיון הנעבד לא נאסר אינו נראה לגמרי כשוחט לע"ז ונלע"ד שה"ה שוחט למחובר ולבעלי חיים שלו הדין כן דהא טעמא משום דהנעבד לא נאסר איכא היכרא ולא אתי לאחלופי בתקרובת ממש: