שמלה חדשה · סימן ל״ט, נ״ח

גב האונא שניקבה ונסתם בבשר ובעצם שנגד האונות ולא שנסתם בסרכא כ"א הבשר והעצם נדבקו היטב על הנקב לסתום מכל צד נ"ל דאפי' רוב הסתימה בשר ומשהו עצם טריפה דכיון דמקום עצם עשוי להפתח הרי יהיה נקב משהו אבל אם כל הנקב סותם בסרכא היטב והסרכא מדובקת ומסובכת היטב בבשר ובעצם בהא נ"ל דאזלינן בתר רובא אם הרוב בבשר אמרינן דלא תינתק הסרכא אפי' מהעצם שתתחזק ע"י קצת הדיבוק בבשר ואפי' אם תנתק מהעצם עדיין תתחזק בבשר הואיל וגם עתה עיקר חיזוקה בבשר ולא תמוט לעולם וע"י התחזקותה בבשר הרי הנקב סתום מכל צד ומ"מ אי איתא לקמן סרכא מגב לבשר ולעצם והחלק שנגד העצם פרוד ותלויה סמוך לעצם אע"פ שהיא מיעוטא אין להכשיר דע"כ לא נחלקו רבותינו והתירו כ"א כשהמיעוט שנגד העצם דבוק עכ"פ לעצם דאיכא תרתי לטיבותא שמא תתחזק גם בעצם ואת"ל תתפרד שמא די בחיבור הבשר לבד משא"כ בנ"ד שאין לנו להוסיף קולא על המקילים וכ"ש אם הסרכא כולה נגד הבשר וקצת ממנה אפי' מיעוטא תלויה על הבשר ואינה דבוק' בו דטריפ' דנראה מזה דלאו דבק טוב הוא ונקב זה אינו עשוי ליסתם בטוב ובכ"ז אין חילוק בין ידעינן שנקב תחת הסרכא או לא דסתם סרכא מחזקינן בנקב כמש"ל (סעיף ז) ובמקומות דנהוג להכשיר סרוכה לבשר ולעצם אין לסתור מנהגם דיש להם על מה שיסמכו ומ"מ סרוכה לב' צלעות קטנות העליונות הניתן לכהנים אינו בכלל היתר זה דהם הזה מקרי ולא דופן ולא סתמי עד שיודע להם שנהגו בפירוש היתר גם באלו ומ"מ בה"מ דינם שוה לשאר צלעות בכ"מ: