אם ניקבה אונא מקמא או בשאר מקומות שבה חוץ מגבה או עלה סרכא מא' ממקומות הללו או ניקבה אומא בכל מקום שבה אפי' בגבה או עלה סרכא מא' ממקומותיה לא מהני לה סתימת הדופן בין שדופן שכנגדו סותמו בין שדופן שכנגד האונות סותמו באלכסון וטריפה דל"מ כ"א כשהנקב וגם סתימת הדופן שניהם במקום הצר וההגנה והוא המקום דנזכר לעיל ואז מהני אפי' הסתימה או הסרכא באלכסון כגון ניקב גב האונא זו וסותם בשר הדופן שכנגד אונא שאצלה וכדומה אם ניקב גב האונא ונסתמה בבשר הדופן מחוט החזה ואילך או מבשר שכנגד האומא טריפה ונ"ל דהא דמכשרינן נקב בגב האונות ונדבקה באלכסון בבשר שכנגד האונות היינו כשאין בשר הריאה מקמיט אחר הנפיחה ע"י אלכסון דאי מקמיט עשוי להתפשט ולהתפרק ואין זה דבק טוב כמ"ש לעיל (סעיף ל"ג) אם סרכא יוצא מגב אונא והיא לעומת הצלע וסרוכה באלכסון לבשר שבין הצלעות מספקא לי אי מגין כיון דהכל הוא במקום הצר או כיון שמקום שיוצא ממנו הסירכא אין הגנה כנגדה שעצם אינו מגין ונ"ל להקל בה"מ רק שלא יהיה בשר הריאה מקמיט כמש"ל:
שמלה חדשה · סימן ל״ט, נ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.