נאבדה הריאה קודם בדיקה באונס או בשוגג אין להתיר דחז"ל עשאוהו כספק טרפה כי היכי דלא לזלזולי בבדיקה זו ומכל מקום בהפסד גדול יש לסמוך אהחולקים ע"ז ומכשירים דס"ל דלא החמירו כ"כ לאסור אפי' דיעבד וסמכינן ארוב בהמות כשרות וכל בעל נפש יחמיר לעצמו אפילו בכה"ג ובגדיים וטלאים וחיות אע"ג שנת"ל דלכתחילה גזרו בהם בדיקה כמו שאר בהמות מ"מ בדיעבד בשוגג או באונס יש להתיר אפילו בלא הפסד כיון דטריפות היותר שכיח בריאה הם הסירכות והני לא שכיח בהו סירכות כ"כ מסתמא לא גזרו חז"ל עליהם איסור בדיעבד וכ"ז שנקראים בל' ב"א גדי וטלה יש להם דין זה ובעל נפש יחוש לעצמו אפי' בגדיים וטלאים ולא יורה כן לאחרים וטלאים הגדלים בבתים רגילים להיות הריאה סרוכה לדופן ולכן אם נאבדה הריאה לא יתיר כ"א אחר העיון בצלעות אם לא נמצא שם סירכא ונ"ל דעגלים הרכים שעדיין יונק שדי אמו דינם כגדיים וטלאים אבל אם גם אוכלים לא דעל הרוב הסירכות באות מתוך שאוכלים מאכלים שאינם נאותים להם עוד נ"ל אם בדק אפי' בהמה גדולה מסירכות ולא משאר טריפות כגון שאותו שהכניס ידו אינו בקי בה' טריפות רק יודע להרגיש שאין סירכא ואח"כ נאבדה הריאה יש להכשיר אפי' בלא הפסד גדול כיון דעביר עיקר הבדיקה ה"ל כגדיים וטלאים:
שמלה חדשה · סימן ל״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.