שמלה חדשה · סימן ל״ז, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם יש בריאה ב' בועות סמוכות זו לזו טריפה ופירש"י ז"ל הטעם שוודאי לא נסמכו כ"א מחמת נקב בריאה והעלה בועות אלו סביביו ע"כ ולפ"ז אם רחוקים זו מזו אחר הנפיחה בשרשם אע"ג דהולכות ומתרחבות עד שנוגעות זו לזו למעלה לא מיקרי סמוכות וכשר' ושיעור הרחקת שורשם היא כרוחב קש ונ"ל לשער בקש רק שיוכל למצוא ובה"מ אפי' אין רחוקים כ"א כב' שערות די אבל יש מפורשים הטעם מפני שכשסמוכות זה לזה מתוך שדוחקות זא"ז סופו ליסתר א' מהן והעומד לינקב כנקוב דמי ולפ"ז אפי' רחוקים בשורשם יותר משיעור הנזכר כיון שלמעלה הולכת ורחבות עד שנוגעת זו בזו טריפה ואם הולכת ומתקצרות עד שרחוקות זו מזו ולא נגעו כלל אף על גב דליכא הפרש ב' שערות בשרש' כשר להך סברא ונ"ל לההמיר בשתי הסברות שלא להכשיר כי אם בדלא נגעי אהדדי למעלה ויש הפרש בשרשם שיעור הנזכר וצריך שאותו הפרש יהיה לו מראה ריא' ולא מראה מוגלא או מראה אחרת אפילו מהכשרות שיתבאר אם ירצה השם (בסי' ל"ח) דכל שנשתנ' בין הבועות נראה דהכל לקותא הוא ומה"ט נ"ל פשוט אם בין ב' בועות יש טינרי או מורסא וליכא הפרש בשר ביניהם כדינו יש להטריף דלא עדיפי טינרי או מורסא ממראה מוגלא. (מה שנ"ל בדינים הללו כך הוא ב' בועות דסמיכי אם אין הפרש בשרשם לגמרי וגם למעלה נגעי אהדדי הוה ודאי טריפה ואם למטה אין הפרש ולמעלה לא נגעי הוי ספק טריפה ולא ודאי ואם למט' יש הפרש כראוי ולמעל' נגעי אהדדי יש להכשיר ובה"מ דוקא והיכ' דההפרש שלמטה הוא מראה מוגלא או שאר מראה כשיר' או מראה טינרי או מראה מורסא דינו כאלו לא היה הפרש כלל ואם למעלה נגעי הוי ודאי טריפה ואם לאו הוי ספק טריפה וכל היכא דאסור בועי דסמיכי הן בודאי הן בספק החלב אסור ג' ימים למפרע):
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.