שמלה חדשה · סימן ל״ז, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בועא א' נראה כב' (רש"י) שיש כמין סדק בתוכה נוקבין אותה בא' מצידיה אם יוצא משתיהן דרך אותו נקב א' אחת היא וכשרה ואם אין שופכת זו לזו שתים הן וטריפה ואם לא בדק כן טריפה ואע"פ שאם נופחין בא' עולה גם השני או נותנין מים בא' ובא המים לב' דמהני (בסי' מ"ב) גבי מרה הכא לא מהני כיון דאין מוגלא יוצא מא' לחבירו נראה דב' בועות הן רק דנקובים להדדי ואם לכ"א כיס בפ"ע טריפה אפי' במ"ז במקומות שמקילין כיון דב' כיסים יש ודאי ב' בועות הן והא דשפכי אהדדי לפי שניקבו זה לתוך זה ובועא שניקב' טריפה כמ"ש לקמן (סעיף י"ח) ואי לא שפכו להדדי כיון דמחוברות להדדי ודאי ניקבו וסירכא סותמתן וצריך לבדוק אחר הכיסין ואי לא בדק נ"ל להקל (כלל דינים הללו כך הם) סמיכי דרש"י או סמיכי דהרשב"א או סמיכי דתרוייהו טריפה בין שפכי בין לא שפכי כמבואר בש"ך וכל חד כדינו ואפי' כיס א' להם ואם ב' כיסין להם אפי' הם מרוחקין כיס א' מהשני כשיעור הפרש והיכא דיש ב' בועות פרודות בשורשן בין יש שם שיעור הפרש או לא ומלמעלה נתדבקו מקצתם זה לזה והיו לאחדים טריפה ודאי בין לרש"י בין להרשב"א בין שפכי בין לא שפכי בין יש להם כיס א' בין יש להם ב' כיסין והיכא שהיא חדא ונראית כב' דהיינו שיש כמין סדק בה צריך לבדוק לכתחיל' שיהי' שפכי אהדדי ושיהי' להם כיס א' וכשר אף במוגלא עכורה ובדיעבר אם שפכי ולא בדק אם יש כיס א' כשר אבל אם ראה שיש כיס א' ולא בדק אי שפכי טריפה מספק דשמא לא הוי שפכי ואפי' במים זכים דינא הכי ואי חזינן דלא שפכי אהדדי הוי וראי טריפה אף במ"ז ואפי' כיס א' להם וזה בין אם נופחין אח"כ בא' ועולה השני בין אין עולה השני מיהו אי לא בדק כלל אי שפכי ואח"כ נופחין בא' ועולה השני ג"כ או שנותנין מים בא' ומתמלא השני כשר אף במוגלא ואם יש להם ב' כיסין אפי' מרוחקים זה מזה בין שפכי או לא אסור אף במ"ז והוי ודאי טריפה יראה לי דאם יש ב' טינרות ומלמעלה מדובקים מקצתם זה לזה טריפה ואף דקי"ל ב' טינרי דסמיכי כשר דמיירי להרשב"א דנגעי אהדדי למעלה מ"מ אינם דבוקים אבל בדבוקים טריפה ויותר מזה נ"ל דאפי' טינרי אחת ומתחזיא בתרתי שיש בו סדק הוי עכ"פ ספק טריפה שמא שנים היו ונתרחבו עד שנתדבקו ושוב נתקשו ואף שכל זה הוא דבר חדש לא נמצא במהברים מ"מ נ"ל כך והרוצה להתיר עליו הראיה):
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.