מורסות שבריא' דהיינו צמחים כמו בועות רק שכאשר נופחין הריא' אין בולטת לחוץ כלל כי אם שוה לבשר הריאה בין שיש עליה מראה ריאה בין מראה מוגלא אינו אוסר בסמוכות דלאו בועות נינהו וגם אין דוחקות זא"ז ואפי' אם מורסות הללו מלאות מוגלא כשר (וה"ה בועא ומורסא דסמיכי כשר לכ"ע תרי בועי דסמיכי אם עלה עליהם או על א' מהן מראה ריאה צ"ע לדינא אף דבסעיף ד' לענין סירכא מתוך הבועא נתבאר להכשיר בה"ג מיהו אם רחוקים בשרשם ב' שערות ונגעי אהדדי יש להכשיר בכה"ג כשיש מראה ריאה על א' מהן וכן אם יש בהם מים זכים אף במקומות דאסרי סמיכי כמ"ז מ"מ בה"ג שיש על א' מהן מראה ריאה נ"ל להכשיר וכן בועא בשיפולי או בועא מעבר לעבר או עלה עליה מראה ריאה כשירה):
שמלה חדשה · סימן ל״ז, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.