היכא דתלינן (כדלעיל סעיף ח' ט') א"צ לנקוב במקום אחר ולראות אם הנקבים דומים ואם אירע שנקבו נקב אחר בריא' זו והעריכו נגד נקב הספק ולא היו הנקבים דומים במראיהן זה לזה שיראה מזה שהראשון נעשה מחיים לפיכך אין דומה לנקב שנעשה עתה אח"ש נ"ל דאם יש לתלות בזמן כגון שי"ל שהנקב הראשון נעשה סמוך לשחיטה ושני נעשה כמו יום אח"כ תולין השינוי בזה דודאי דבר השחוט עשוי להשתנות בזמן. וגם אם משמשו ידים בנקב הראשון יש לתלות השינוי בזה וא"צ למשמש גם בשני לראות אם ידמו אח"כ דנ"ל אפילו אירע שמשמשו גם בשני אין להחמיר ותלינן שלא היו המשמושים שוים אבל היכא דליכא מידי לתלות בו השינוי יש להחמיר ודוקא שהנקב הב' ג"כ באותה ריאה או אפי' ריאה אחר' רק שהוא בהמה כמותה אם שור שור ואם שה שה אבל בע"א אין לאסור כלל:
שמלה חדשה · סימן ל״ו, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.