שמלה חדשה · סימן ל״ה, מ״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מעשה בריאה שהיתה כחתיכת בשר א' ולא היה ניכר בה שום חילוק או אונא או אומא ולקח מומחה א' סכין חד ופשט ממנה בנחת קרום א' ע"פ כולו ואז ראו הריאה ככל שאר ריאות והבינו שקרום העליון הזה לא היתה שייכה לריאה רק נתקרם עליה מחמת שמנונית וכדומה והכשירוה ונ"ל דלא מיתכשרא כי אם אחר שנפחוה אחר הסרת הקרום וראו שאין בה שום טריפות דאי לא נפחוה יש לחוש שמא מחמת נקב שבה או שאר טריפות קרם עליה עור זה עוד נראה לי דאפי' עור זה דבוק או סרוך לדופן או לאיזה מקום יש להכשיר כל שאין הסירכא מהריא' עצמה (היינו אף בלי מיעוך) (משבצות זהב סקי"ד) (ועמ"ש סי' ל"ט סעיף ס"ה) וכן הדין כאן (וע' סימן ל"ח סעיף י"ז) והיכא דלא נפחוה כאמור טריפה הבהמה מספק ואפילו חיתה יב"ח והחלב אפשר להתיר עד ג' ימים:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.