שלשה בימין ושלשה בשמאל ואחד מהשמאל נתפצלה לשנים ויש להם שורש אחד כעובי אצבע כשרה דאותן ב' כאחד נחשבין ואפילו אם אותן דימין נמי יש לשנים שורש אחד כעובי אצבע אין אומרים ממ"נ אי דשמאל א' דימין נמי א'. או שבשמאל אחד ונתפצלה לד' בשורש אחד כעובי אצבע די"ל ממ"נ אי דיינת ליה כמחולקין ה"ל ד' ואי לא ה"ל א' בשמאל ל"א הכי דקי"ל דאונא שנתפצלה יש לה מעלת א' ומעלת ב'. וכן בסדקים כה"ג כגון שבשמאל שלשה וסדק בא' מהן שראוי ליחשב כב' ובימין שלשה כשר ואפילו ג' בימין ובשמאל א' וג' סדקים כשרה ול"א ממ"נ דבסדקים נמי קי"ל דמועילו להכשיר ולא להטריף. אבל אי בימין ב' ואחד מהם יש בו סדק המחלקו ובשמאל שלשה כתיקונם יש להחמיר כיון דאיכא עכ"פ ריעותא לפנינו שיש ג' נפרדים בשמאל וב' בימין ה"ל חליף לכולי עלמא לא סמכינן אסדק שבימין להכשיר (ומ"מ בה"מ יש להתיר גם בזה והיכא דיש ד' בשמאל ובימין יש ג' ואחד מהן יש בה סדק כשר בלי ה"מ אבל אם בשמאל ד' ובימין ב' עם ב' סדקים אין להתיר אלא בה"מ ואם בשמאל ה' ובימין ג' עם ב' סדקים כשר בלי ה"מ):
שמלה חדשה · סימן ל״ה, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
