שמלה חדשה · סימן ל״ה, כ״ב

אונא שנתפצלה לשנים בעובי נ"ל דאם שורש אחד להם בעובי אצבע נחשבים לא' (ואין דומה זה לפיצול כי פיצול היינו דוק' שאינו עומד בשיפולי אלא בגוף הריאה וגומא תחתיו שנופל מתוך הגומ' אבל כל שנחלק לשנים בין באורך בין ברוחב בין בעובי אין לחושבו לפיצול אלא לנחלק כל שהרואה יראה לעינים שהיא דומה לתמונת נחלק (שו"ת מאיר נתיבים סימן מ"א) ואם לאו אם החיצונ' שרשה בולט לחוץ אפי' פחות מטרפא דאסא והפנימית שוה מקמא לשאר אונות שבצדה מזה נראה שהפנימית היא האונא הראוי להיות והחיצונה היא יתרת מגבא וטריפה ואי איפכ' הרי הפנימי' יתרת מקמא ודינה מבואר לעיל (סעי' י"ב) ואם שניהם אינם בולטים כשרה דהיא קיימי בדרי דאוני ואם שניהם בולטים זו לקמא וזו לגבה יש להחמיר. (נתפצל זה בין יש להם שורש א' בין לא אף אם שניהם אינם בולטים אינו משלים חסרון כגון אם חסר א' מן האונות אין זה משלים) ואם הארוכה ועבה נתפצלה כך ואין שורש א' כעובי אצבע מלבד דינים הנ"ל צריך שאחד מהן תהיה עבה יותר מאונא אמצעית ואם לאו דאינה עבה כי אם ע"י צירוף אין להכשיר דה"ל חליף שיתבאר לקמן בע"ה כ"א בה"מ (פיצול מקמא שמושרש יפה יפה בשורש טוב אם אין בו כט"ד יש להתירו אף באין ה"מ אבל אם יש בו כט"ד אין להתירו ע"י שמושרש ולכן אם הוא בפרק אמצעי של גודל הוי ודאי טריפה כמו כל פיצול מקמא ואם יש בו כצפורן גודל הוי ספק טריפה. יתרת מגבה טריפה אפילו אין לו סמפון אבל יתרת מקמא במקומות שאוסרין היכא שאין לו סמפון בה"מ יש להסתפק בו ויש להחמיר: