אם נמצ' אונא ע"ג הריאה וגומא תחתיה וכשנופחין הריאה כל האונא נופלת לתוך הגומא כשרה דאין זה יתרת כ"א פיצול הריאה ומאחר שהגומא היא תחתיו לנוח בו אינה עתידה להתפרק כיתרת ולכן אפי' אינה נכנסת לתוך הגומא אלא כשמניחין היד בנחת עליה כשרה דכן נמי בחיי הבהמה אם הצלעות דוחפין הפיצול הם מניחים אותו לתוך הגומא ואינה חוככת שתתפרק ולכן נ"ל דאפילו כשמסירין היד היא חוזרת מיד ויוצאת קצת מהגומא אין להחמיר כל זה דוק' אם בעת שמונחת בגומא שוה מבחוץ לשאר הריאה ממש אבל אם היא גבוה ובולטת למעלה אפילו כעין גבשושית שאינה חדה טריפה ונ"ל דאפילו אין גבהותה כט"ד רק שכל הפיצול כט"ד טריפה דכיון דנתפצלה מהריאה ואינה מחובר כהוגן והבליטה גורם שתתחכך בצלעות קצת איכא תרי ריעותות שתתפרק וכ"ש אם בולטת מחמת שרחבה מהגומ' וא"א לה לבא עד תחתית הגומ' טריפה ואם הגומא אינה מתמלאת ממנה מחמת שקטנה מהגומ' בין מלמעלה בין מהצדדים נ"ל דכשירה אם לא שהחיסרון כשיעור שיתבאר סימן ל"ו (סעיף כ"א) בע"ח:
שמלה חדשה · סימן ל״ה, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.