שמלה חדשה · סימן כ״ח, ד׳

כוי שהוא בריה בפ"ע והוא ספק חיה וספק בהמה וכן הנולד מחיה שבא על הבהמה דהוה ספק אי חוששין לזרע האב ודינו כחיה או אין חוששין וה"ל בהמה וכן מה שקורין פופלי או טור (יש"ש פכ"ה) או דוביא בכולן מכסה מספק ואינו מברך ואין שוחטין אותו ביו"ט שאם שחטן אינו מכסה דמן בי"ט (ש"ך בשם טא"ח) ואפי' יש לו עפר מוכן לכל צרכו אסרו חז"ל לכסות הספיקות ביום טוב מפני הרואים שיטעו ויאמרו הואיל שמטריחים לכסות בי"ט ש"מ דחיה היא ויבואו להתיר חלבו ומה"ט נ"ל דלא התירו ליתן הדם לתוך כלי שבו מעט עפר או מים עכורים כדי לכסותו בערב דכל שמקפיד בי"ט על כיסוי גזרו חז"ל משום התרת חלבו ואם אירע ששחט מניח הדם ובמוצאי י"ט אם רשומו ניכר יכסנו כמש"ל (סעיף י"א) (ועיין בא"ח סימן תצ"ח) ובחול אע"פ שמכסה הדם לא חיישינן לחלבו אמרינן דאפילו מספיקא טרחינן לכסות ומ"מ אם אפשר שישחוט עוף אצל דם הספק (ב"ה) אחר שחיטת הבופלי ויברך ויכסה שניהם עדיף טפי אבל ע"ג דם הספק לא דדלמא האי ספק בהמה הוא והוה הפסק בין דם העוף לעפר שלמטה ואם שחט העוף עליו (ע"ל סעיף י"ז):