שמלה חדשה · סימן כ״ח, כ״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כל הדברים שהזרעים הנזרעים בהם מצמיחים הם בכלל עפר ומכסים בהם ואם אינם מצמיחים (תוספות וש"פ) אע"פ שמגדלים צמחים מאיליהם או כשנותנים צמחים ועשבים שגדלו כבר לתוכן הם מצמיחים אותו יותר לא מקרי עפר ואין מכסין בהם לפיכך מכסים בזבל וחול הדק מאוד עד שאין היוצא צריך לכותשו ולא אפילו (ב"י וש"פ ע"פ פי' רש"י) למעכו ביד להפרידו ובסיד שהוא נפרד וחרסית והיא מין סיד נפרד (פר"ח) או טיט שעושין ממנה כ"ח לבינה שכתשה ומגופה של חרס שכתשה ובשחיקת שאר חרס ובשחיקת אבנים ובנעורת של פשתן דקה דהיינו מה שמנערין מן הפשתן ובנסורת עץ שיוצא מן הנחתך במגירה ובשיחור הוא כתישת פחמין (רמב"ם) או פיח הכבשן וכחול הוא צבע שנותנין לתוך העין ובנקרת פסולים והוא מה שמנקרין עפר מן הרחיים:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.