דין כיסוי הדםהשוחט חיה או עוף צריך לכסות דמן לא שנא צדן עתה ל"ש היו מזומנים בידו שנאמר ואיש וגו' אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר ודרשינן בגמרא אין לי אלא אשר יצוד צידין ועומדין מאליהן מנין ת"ל ציד מ"מ א"כ מה ת"ל אשר יצוד למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה זאת פרש"י כאלו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר עכ"ל (יש"ש פכ"ה) ואע"ג דמסקי' התם דהיינו לבריאים אבל ברורות אלו שאינן בריאים כ"כ צריכים להשמר שלא יסגף עצמו כלל מ"מ שמעינן מהאי קרא שעכ"פ לא יעדן עצמו בתפנוקים שהרי אין זה משמירת הבריאות:
שמלה חדשה · סימן כ״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.