הבודקים ע"י שתוחבים נוצה דרך הפה לתוך הסימן (הג"א ורוקח) תפח רוחם שמאכילים נבילות לישראל דאפילו לא היה רוב הנוצה קורעות (שם) ואסור להתעסק בקבורתם של מאכילי טריפות: נשחטה כראוי הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה אבל כל ספק שאירע בשחיטה פסולה ואם בא זאב ונטל בני מעים והחזירן נקובים לא חיישינן שמא במקום נקב נקב (ועיין פרטי דין זה בסי' ל"ו ובסי' ג'):
שמלה חדשה · סימן כ״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.