כשאדם שוחט וחס על העור שלא יעשה בו קרע גדול ושוחט בראש הסכין ונמצא קצת מקום השחיטה מכוסה ה"ז פסולה ומזה נראה דבעי' שיהא כל מקום השחיטה והסכין שכנגדו מגולה ולכן צריך ליזהר (ראב"ן) ליטול החבל מצוואר הבהמה שלא יבא קצת ממנו נגד הסכין במקום שחיטה וכיון שלא מצינו שיעור לדבר נ"ל דיש לאסור אפי' אם חוט השערה כסה קצת מהסכין במקום שחיטה ולכן יש ליזהר כשצריך לכרוך מטלית על הסכין כמבואר (סימן ו' סעיף ג') שלא יהא כרוך צד העב דהסכין יותר מצד החוד דשמא ישחוט בהחוד במקום שכנגדו כרוך למעלה וכיון דאינו מהסכין ה"ל כיסוי. וכ"ז במקום שחיטה אבל אם שחט כדרכו באמצע הסכין אע"פ שראש הסכין שלא במקום שחיטה נכסה מהעור וכדומה יש ליזהר לכתחלה אבל בדיעבד כשר:
שמלה חדשה · סימן כ״ד, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.