שמלה חדשה · סימן כ״ג, ב׳

שהייה כיצד הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו או עמד מלשחוט אפילו בלא הגבהה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ואח"כ גמר השחיטה הוא או אחר הרי זה נבילה דאורייתא. וכמה שיעור שהייה בבהמה גסה כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט רוב ב' סימנים ובדקה משערין בהגבהה והרבצה דדקה ושחיטת רוב ב' סימניה וי"א דהשיעור הוא בלא הגבהה והרבצה רק כשחיטת רוב ב' גסה לגסה ודקה לדקה ובעוף י"א הגבהה והרבצה דבהמה דקה ושחיטת רוב ב' דדקה. וי"א (הרא"ש) כדי שחיטת רוב ב' דבהמה גסה בלא שום הגבהה והרבצה וי"א רק כדי שחיטת רוב א' בעוף בלי שום הגבהה והרבצה ושחיטת העור מצטרפת (ר"ן) בכל מקום שנזכר רוב ב' ומריטת נוצה (רשב"א בתשו' סי' קמ"ז) אינה מצטרפת דיכול הוא לשחוט בלא מריטה ואינה בכלל שחיטה ומ"מ השיעור קטן הוא מאוד דשחיטת רוב א' בעוף נעשה מהר ואפילו בבהמה למ"ד דלא משערי' בהגבהה והרבצה שחיטת רוב ב' נעשה מהר ומי הוא בדורות הללו שיוכל להבחין בשיעורים אלו ולכן הנהיגו קדמונינו במדינות אלו לפסול כל שהייה אפי' במשהו וכהרף עין בין בעוף ובין בבהמה (כל אחרונים) אפילו בהפסד מרובה ושעת הדחק ואין לשנות מה שכבר קיימו וקבלו אבותינו להנצל מאסורי דאורייתא: