בוושט צריך שישאר למעלה כדי תפיסת יד ונקרא תורבץ הוושט והוא בגסה רוחב ד' גודלים ממקום חבורו בלחי ועוד סימן בין תורבץ לוושט דהתורבץ כשחותכין אותו מתרחב או עומד במקומו אבל הוושט כשחותכין שם מתכויץ וסותם חלל הוושט רק שאין אנו בקיאים בזה ובחי' ובדקה ובעוף לפי שיעור זה לפי גדלו וקטנו ולמטה ממקום זה הוא מקום שחיטה כן יש לפסוק במדינות אלו הנוהגים ע"פ מהרי"ו ז"ל ונ"ל דכן יש לנהוג בכ"מ בדליכא ה"מ אבל בשאר מקומות ואיכא ה"מ אין לאסור כ"א ששחט בתוך רוחב גודל אחד מן החיבור בין בגסה בין בחיה ודקה ונ"ל דבדקה אפי' יש אצבע מצומצם ובעוף לפי גדלו וקטנו ואם אינו יודע בעוף ישער נגד מקום השחיטה בקנה:
שמלה חדשה · סימן כ׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.