צדוקים ובייתוסים והם הכת שאינם מאמינים בתורה שבע"פ אע"פ שהוחזקו בדיני שחיטה לנהוג בהם כישראל בכל הלכותיו שבע"פ אין מאמינים להם ואפי' אכל הצדוקי מאותה שחיטה לא מהני דכיון דבשאר תורה שבע"פ אין מאמינים בודאי אף במה שמוחזקין מרופה הוא בידם ואם בדקו לו הסכין וישראל עע"ג וראה ששחט יפה שחיטתו כשירה שאין דינו כממר רק ישראל תועה הוא מאבותיהם ואם הוא מומחה שוחט לכתחלה בעובד עבודת כו"ם אחר שבדק לו סכין (ש"ך בשם רשב"א) ואפי' יוצא ונכנס סגי דכיון דהוא מומחה יודע להזהר ומירתת מהיוצא ונכנס אבל אם לא הוחזקו בדיני שחיטה שבע"פ אפילו ידוע בבירור ששחט כראוי ובסכין בדוק שחיטתו נבילה דלאו בני שחיטה נינהו ולכן הקראים שבזה"ז אינם מוחזקים כישראל ושחיטתן נבילה אפי' שחטו כראוי:
שמלה חדשה · סימן ב׳, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.