אם שחיטת נכרי וממר נבילהשחיטת נכרי נבילה (ב"ח וש"ך) דאורייתא אפילו הוא קטן אפילו אינו עע"ז כגון גר תושב או מאומות שאינם עע"ז או גר שמל ולא טבל כראוי ואפילו בדק לו ישרא' כשר הסכין ועמד עע"ג וראה ששחט יפה שנאמ' (תוס' ורא"ש פ"ק דחולין ) וזבחת ואכלת כל שישנו במצו' וזבחת ח"ל זביחתו זביחה וכל שאין בוזבחת אין זביחתו רק כנהרגה ונבילה היא ומ"מ מותרת בהנאה אפילו שחיטת נכרי העע"ז דלא אמרינן סתם מחשבת נכרי לעבודת כו"ם וה"ל תקרובת ע"ז דאסורה בהנאה כמ"ש אי"ה סימן ד' אבל שחיטת מין דהיינו כומר לעבודת כוכבים ומזלות הואיל ואדוק בה יש להחמיר ולאסור סתם שחיטתו בהנאה אפילו עורה ומ"מ נ"ל דבדיעבד היכא דאתא ליד ישראל יש להקל בהנאה במקום הפסד בסתם שחיטתו ששחט לשולחנו ולא שמעינן דחשיב לע"ז דאינם אדוקים כ"כ כלו' בזמן התלמוד בזה"ז אפי' הכומרים שנאמר סתם שחיטתן לעבודת כו"ם ודווקא אם שחט הכומר אבל (כ"מ מתו' ע"ז דף ל"ב) הרגה מותרת בהנאה דאין דרכן לע"ז אלא דרך שחיטה. עוד נ"ל דבמקומות שדרכן לנחור ולהרוג למאכלן וראינו דשחטה הכומר. א"כ מוכחא מילתא דלע"ז קעביד ובכה"ג יש לאסור בהנאה:
שמלה חדשה · סימן ב׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.