אם בירך א' והוציא כלם והבעל חי של המברך נטרף מכל מקום יצאו האחרים ונ"ל דוקא כשענו אמן אחר הברכה אבל בשמיעה לבד מספקא לי אם יצאו כיון דאיגלי מילתא שהמברך עצמו לא היה חייב בברכה (ועיין א"ח סי' רי"ט סעיף ד"ה) ולכן יש להם להפסיק בהיסח הדעת כמ"ש (לקמן סעיף ט') ויברכו למה שישחטו אח"כ (ועיין סי' א' סעיף ל"ג ול"ה):
שמלה חדשה · סימן י״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.