אם שוחט במקום מטונף שאסור לברך שם כמ"ש (א"ח מסימן ע"ו) ואילך ילך למקום שיכול לברך כמבואר (באו"ח שם) דיני ההרחקה ויברך וילך לשחוט. לא יפסיק בדיבור מהברכה עד אחר השחיטה. ואם שוחט במקום שיש לו מחיצות ואין שם מקום בפנים להרחיק מהטינוף ילך חוצה למקום נקי ויברך אחר המחיצה מיד דכיון שמחיצה מפסקת מותר לברך אם אין מגיע לו שם ריח רע ואינו רואה הטינוף ולא יפסיק כנזכר לעיל ונ"ל דדוקא שהמחיצות גבוהות עשרה טפחים והשוחט בן פקועה (עיין לעיל סימן י"ג) ענין הברכה:
שמלה חדשה · סימן י״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.