דיני ברכת השחיטההשוחט צריך שיברך קודם אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה ואם שכח ושחט ולא בירך יהדר אחר איזה ב"ח וישחוט בברכה ויכוין להוציא גם את זה ואי לית ליה לא יברך אחר השחיטה אפי' תוך כדי דיבור (הרמב"ם) דכיון דראוי היה לברך קודם ודחי נפשיה הואיל ואדחי אדחי אבל השחיטה כשרה אפי' לעצמו ואפי' הזיד ולא בירך ומכל מקום אם רואים שהעם פרוצים ומקילים בברכות יש לקנוס המזיד ולאסור (ראב"י בשם הגאונים) אותה שחיטה לו ולחלקותו אבל אחרים מותרים ואם (פר"ח בקו' אחרון) שוחט טריפה ודאית או שאין כאן בודק ולא תבא לידי אכילה לא יברך עליה דאע"ג דמטהרה מידי נבילה מ"מ מצות זביחה גבי אכילה כתיב אבל שוחט כשירה ויש בודק לבדקה כיון שיכולה לבא לידי אכילה אף על פי ששחטה להאכילה לעכו"ם או לכלבים ה"ז מברך שאם ימלך יאכל ממנה:
שמלה חדשה · סימן י״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
