לפיכך השוחט בעלי חי שנים או יותר צריך לבדוק אחר שחיטת כל א' (ש"ך) י"ב בדיקות כמו קודם שחיטה כדי שאם ימצא פגימה לא יאסר כ"א שחיטה אחת שלפני' ואפי' אם ירצה השוחט להכניס עצמו לספק זה נ"ל דאינו רשאי (הרשב"א) דאתי לידי בל תשחית כשימצא פגום באחרונה ויאסרו כולם חנם ותו דאפש' לבוא (מהרי"ל) לידי תקלה שיאכל הראשוני' טרם נודע מבדיקה שאחר כל ואפשר שימצא פגום ואכל ספק נבילה (לבוש) וכל שכן השוחט לאחרים שאינו רשאי להכניס ממון אחרים בספק ואפילו מסרו לו לשחוט בחנם צריך השוחט לעיין בתקנת הבעלים ואם עבר ולא בדק בנתיים ולבסוף בדק ומצאו פגום ונאסרו כולם נ"ל דא"צ לשלם דיאמר השוחט לבעלים מנא לך דהשתא בשחיטה זו נפגם דדלמא בשלך נפגם ולכן אם שחט שנים לא' ולא בדק בנתיים צריך לשלם א' ממ"נ שאלו בדק בנתיים אם מצאו יפה הרי היה הראשון כשר ואם היה מוצא בו פגם זה היה מתקנו ואז היה השני נשחט בהכשר וממ"נ קלקל לו אחד אבל אם שחוט שני ב"ח לשני אנשים יכול לדחות את כל אחד ולומר דלמא בשלך נעשה הפגם:
שמלה חדשה · סימן י״ח, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.