ד' פרקים בשנה הקונה בהמה סתם אף על פי שלא פירש דלשחיטה קבעי לה מסתמא שוחטה היום והם ערב יו"ט האחרון של חג וערב פסח וערב עצרת וערב י"ח שדרך ישראל לאכול בשר באותן י"ט משא"כ ערב סוכות טרודים בסוכה ולולב ואין להם פנאי להכין כ"כ על י"ט וי"ט האחרון דפסח אינו רגל בפ"ע ולכן באלו הד' פרקים אם מכר האם צריך להודיע לקונה הולד אמה מכרתי היום כדי שלא ישחוט השני ואפי' א"א לו לחקור על קונה ראשון אסור הוא לשחוט דמסתמא הראשון שוחט אותו יום ואם לא הודיעו הוה מ"ט אם נודע שמכר אותו יום ואם לא נודע שוחט הב' ואינו נמנע וא"צ אפילו לשאול כמ"ש (סעיף ה') ואפי' קנה מתגר גוי כל שאינו יודע שהיה לו היום אם או ולד למכור אינו חושש מן הסתם אבל אם יודע שהיה לו אם למכור אע"פ שאינו יודע אם מכרה כיון דהגוי תגר הוא ועשוי למכור ונ"ל דלא ישחוט בערב י"ט עד שיבורר לו מה נעשה באמה ואם מכר הראשון יום שלפני ערב י"ט והשני בערב י"ט או שמכר שניהם יום שקודם ערב י"ט לא הוה מ"ט אם לא הודיעו כיון שיש ריוח. ומכל מקום נ"ל כיון דנודע להקונה שנמכר האם או הבת לשחיטת יום טוב לא ישחוט את שלו בערב יום טוב עד שיחקור ובא"א להוודע יש להחמיר ולא ישחוט בעי"ט דאין כאן כי אם ספק נשחט אמה אתמול או היום אבל מותר לשחוט בי"ט עצמו:
שמלה חדשה · סימן ט״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
