אפילו אם יצאו מהעובר כמה איברים אפילו חצי העובר דינו כיצא אבר א' אבל אם יצא רוב העובר (לבוש) אפילו חזר ואפילו לא היה הראש בתוך היוצא הרי הוא כילוד ואם יצא חציו ברוב אבר הוא בעיא בגמר' אי הוה בילוד ולא איפשטא (אחרונים) ואזלינן לחומרא דאם אינו בן ט' חי הוה כנפל ואסור ואם הוא בן ט' חי שוחט את הוולד ואז מה שהי' בפנים בשעת שחיטת האם מותר ממ"נ אי לא הוה בילוד ניתר בשחיטת אמו ואי הוה כילוד ניתר בשחיטת עצמו ואפי' היתה האם טריפה מותר אבל היוצא נשאר לעולם באסורו דדילמא לאו כילוד הוא והוה בשר בשדה וגו' ואין שחיטת עצמו מתירתו כמ"ש (סעיף ג') ונ"ל דגם מיעוט אבר שבפנים יש לאסור. עוד נ"ל דעובר שיצא חציו או חציו ברוב אבר וגדל ובא אבהמה דעלמא או אבן פקועה והוליד הוולד אין לו תקנה דסימנים שמצד אביו חציים שחוטים וחציים אינם שחוטים (ועיין סי' י"ג סעיף ו'):
שמלה חדשה · סימן י״ד, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.