שמלה חדשה · סימן י׳, ז׳

בד"א כשיודע שהסכין בן יומו דהיינו שנשתמשו בו באיסור תוך מעל"ע דה"ל האי קליפת ביה"ש איסור דאורייתא אבל בשאינו ב"י או שאינו יודע אם הוא ב"י דקי"ל סתם כלי' אינן ב"י וה"ל נטל"פ מ"מ כשרוצה לשחוט בו יכשירו לכתחלה כמו ב"י כמבואר ס"ד לא מבעיא סתם סכין דקי"ל דשמנונית קרוש עליו וא"כ ה"ל דאו' דכל דבר העומד בעינו אינו נפגם לעולם ע"י שהיי' שלא ישחוט בו בלא נקיון אלא אפילו ניקהו מהקרוש ע"י נעיצה כנזכר ס"ה ואין לחוש כ"א לפליטת הסכין דה"ל נטל"פ מ"מ הא מדרבנן אסור כל נטל"פ לכתחלה ובדעבד סתם סכין דסתמו אינו נקי בעי קליפת ביה"ש מדאו' דבלע שמנונית הקרוש עליו ונ"ל אפילו היה נראה לעין שנקי הוא מכל שומן יקלוף לכתחלה דיש לחוש שהיה שמנונית עליו ואינו ניכר אבל אם היתה חלקה שאין בה גומות ונעצה עשרה פעמים בקרקע קשה כמבואר כל דיני נעיצה (סימן קכ"א) ושחט בה א"צ קליפה דבדעבד נטל"פ מותר. ובשעת הדחק שוחט בה ע"י נעיצה זו לכתחלה כשאינו ב"י או שא"י וכל נעיצה י"פ הנזכר בסי' זה הוא י"פ דוקא (פר"ח וש"פ) ולא תשע ולא כמנהג העולם (בה"י) שנועצין ומניחין כך נעוץ בקרקע איזה זמן דזה לאו כלום הוא ונ"ל דבעל נפש היכא דאפשר יקלוף אפילו באינו ב"י ונעץ: