סכין ששחט בו טריפה אסור לשחוט בו מפני שמנונית טריפה שנדבק אסכין ויבולע לביה"ש עד שהדיח הסכין בצונן יפה שלא ישאר עליו שום שמנונית וינסה כשיתן מים על הסכין ויזובו מראשו לסופו ומסופו לראשו באין עיכוב שאז נודע שסר השמנונית או יקנח הסכין בבגד קשה תיכף אחר השחיטה בעודו לח קינוח יפה שישער באומד דעתו שנתקנח היטב וסר חלאתו ממנו ונהגו עתה לקנח הסכין תיכף אחר שחיטת כל בהמה בשיער הבהמה ודיו (יש"ש וב"ח וש"א) וחייב המורה להזהירם שיקנחו בהשערות היטב כנזכר לא דרך ארעי והטעם דסגי בהדחה או בקינוח (רש"י) הוא משום דהסכין קשה לבלוע ע"י רתיחת ביה"ש כ"א ע"י רותח גמור ולכן א"צ הגעלה (תו') וגם לא נעיצה משום דלא אידבק איסורא בהאי סכין כ"כ כסכין ש"ג שחתכו בו איסור הרבה ורותח גמור (ועיין עוד לקמן סעיף י"ט):
שמלה חדשה · סימן י׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.