שחט אחד בינו לב"ע ואין מכירין אותו אם הוא מומחה פי' יודע ההלכות ואם מוחזק שאינו מתעלף שחיטתו כשירה דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן דלא חציפי לשחוט באינן יודעין ומוחזקין ודוקא בששחט והלך לו דא"א לבדקו סמכינן ארובא אבל איתא כאן א"נ אפשר למרדף אבתריה למצאו בקל לא סמכינן ארובא כיון דאפשר לברר וצריך לבודקו אם יודע הלכות שחיטה ומ"מ א"צ לשואלו על העילוף דהיינו שישים לב אם ברי לו שלא נתעלף דאיכא תרי רובא חדא דרוב ב"א אין שוחטין אא"כ הוחזקו בפני חכם כמ"ש בסעיף שקודם זה ותו דרוב ב"א אינם מתעלפים ומ"מ אפי' ליתיה קמן אם אפשר יבדוק בסימנין אם נשחטו כהוגן דכל מה דאפשר לברר מבררינן:
שמלה חדשה · סימן א׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.