מי שאבדו גדייו ותרנגוליו במקום שרוב ישר' מצויין ומצאן שחוטין שרי דתלינן שישראל עשה זאת בחשבו שנתייאשו הבעלים וכדומה ואחר כך נמלך להחזירם וכיון דתלינן בישראל מסתמא נשחט כהוגן דרוב מצויין כו' (ד"מ) ומ"מ יראה אם שחוטה כהוגן היכא דאפשר דלכתחילה מבררינן מאי דאפשר ובמקום רוב גוים אסור דגוים נמי שחטי (ע' סי' ס"ג) ושם יתבאר בע"ה אימתי אזלינן בתר רוב העיר או רוב השוק ואם יודע שנגנבו לו אזלינן בתר רוב גנבי העיר אם הם ישראלים שרי דאע"ג דחשידי אגניבה לא חשידי אשחיטה ואם רוב גנבים גוים אסור:
שמלה חדשה · סימן א׳, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.