תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח' י'), זו ברכת הזן [את ה' אלהיך זו ברכת הזמון] על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים, וכן הוא [אומר] ההר הטוב הזה והלבנון (שם ג' כ"ה), אשר נתן לך (שם ח' י'), זו הטוב והמטיב, אין לי אלא לאחריו, לפניו מניין, אמרת קל וחומר כשהוא שבע מברך, כשהוא רעב לא כל שכן. רבי אומר אינו צריך, הרי הוא אומר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, זו ברכת הזן, אבל ברכת הזימון לרבי נפק ליה מגדלו לה' אתי (תהלים ל"ד ד'). על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים, וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון, אשר נתן לך זו הטוב והמטיב, אין לי אלא לאחריו, לפניו מניין, ת"ל אשר נתן לך, משעה שנתן לך חייב אתה לברכו. והטוב והמטיב צריך למימר בה מלכינו המלך הטוב והמטיב, רב פפא אמר צריכות שתי מלכיות חוץ מדידיה:
סידור רש"י · סימן צ״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.