אבוה דשמואל אשכחיה לשמואל [בריה] דקא בכי, אמר ליה אמאי בכית, אמר ליה דמחיין רבה, אמר ליה אמאי מחייך, דאמר לי אמאי לא משית ידיך וספית לינוקא, ואמאי לא משית, אמר ליה הוא אכיל ואנא משינא, אמר ליה אבוה דשמואל לרביה לא מסתייך דלא גמירת, אלא מימחא נמי מחית, והילכתא אוכל מחמת מאכל בעי נטילת ידים מאכיל גופיה לא בעי נטילת ידים:
סידור רש"י · סימן ס״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.