וכי קאמרי צריך נטילת ידים, הני מילי היכא דקא בעי למיכל לחמא, אבל היכא דקא בעי למיכל פירי משבעת המינין גפן ותאנה וכו' (דברים ח' ח'), אי נמי מחמשת המינין חיטה ושעורה וכוסמין דעבדי מעשה קדירה, אע"ג דטעונין ברכה לאחריהן לא בעי נטילת ידים, ובתר דאכיל לא מזמינן בתלתא, דאמר רבה בר בר חנה הוה קאימנא קמיה דרב אמי ודר' אסי ואייתו קמיהו כלכלה דפירי (אכול) [אכלו] ולא משו ידייהו, ולא ספו ליה, ובריכו חד חד לחודיה, ש"מ תלת, שמע מיניה אין נטילת ידים לפירות, וש"מ אין זימון לפירות, וש"מ שנים שאכלו מצוה לחלק, מדלא ספו [ליה] בהדייהו:
סידור רש"י · סימן ס״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.