סידור רש"י · סימן ס״ד, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

רב אמר מצוה לשמוע דברי חכמים, ר' אלעזר בן ערך שנאמר וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים (ויקרא ט"ו י"א), א"ר אלעזר בן ערך מיכאן סמכו רבותינו נטילת ידים מן התורה, אמר ליה רבא לרב נחמן מאי משמע, דהאי קרא בנוגע בזב הוא דכתיב, אמר ליה בנוגע בזב כי שטף ידיו במים כי קא מטהר בו ביום בגדים וטבילה בעי, אלא הכי קאמר ואחר שלא שטף ידיו במים טמא, ולא (משנינן) [משינן] אלא מן מנא, כדתנן בכל הכלים נוטלין לידים ואפילו בכלי גללים ובכלי אבנים בכלי אדמה, ואין נוטלין לידים (אלא לדפנות) [לא בדפנות] הכלים ולא בשולי (המחמ') [המחץ] פי' כלי חרס הנשבר ונשאר בו בית קיבול (ובין במגרפת) [ולא במגופת] החבית. ולא יתן אדם לחבירו בחפניו, מאי טעמא (אסעמטן) [אסמכינון] רבנן על מי חטאת, אי נמי על קידוש ידים ורגלים דמקדש, דקתני אין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת אלא בכלי:
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.